בחיים המקצועיים שלי אני עושה כל כך הרבה החלטות ביום אחד. החלטות הרות גורל שעולות לא מעט כסף ובצידן סיכון רב אם לא יצליחו.
בכל יום עבודה כשאני עשוה החלטה כזאת או אחרת, היא נעשית תוך שיקול דעת מקצועי, בחינת כלל האפשרויות ויש גם מקום קטן לניסיון בתחום ואינטואיצייה שגם לה אני מקשיבה לפני שאני מחליטה.
מכל החלטה שאני צריכה לקבל אני מפיקה את המיטב ואני גם עומדת מאחורי כל החלטה שנעשתה גם אם היא גררה בעיות וקשיים בדרך.
בחיים האישיים שלי, משום מה ובאופן משעשע הדברים הם הפוכים לגמרי.
כל החלטה קטנה שאטני צריכה לעשות בחיי היום יום שלי והיא אינה החלטה שקשורה לעבודה, אלא לתחום האישי שלי ושל משפחתי, היא החלטה שאני לא מצלחיחה לקבל באופן קולח.
למשל, בחירת מזנון לסלון. החלטנו לחדש ולשדרג את הסלון ולהחליף את המיזנון הישן שהיה לנו מבית סבתא במזנון לסלון חדש ועכשוי ומעוצב. הקושי לא איחר להופיע. התחלתי לנבור בתמונות ברשת שמציגות מיגוון שלם של מזנון לסלון.
הופתעתי עד כמה הבחירה אינה פשוטה כלל. כמעט כל מזנון לסלון שראיתי , אהבתי ורציתי. אז מה עושים כיצד בוחרים מזנון לסלון שאני אוהבת? ומדוע הבחירה הכל כך פשוטה ולא מסוכנת או מאיימת על חיי לוקחת ממני כל כך הרבה משאבים ואנרגיות?
והרי זהו בסך הכל מזנון לסלון ולא החלטה של מיליוני שקלים כפי שאני עושה מדי יום כמעט בעבודתי.
הבחירה נמשכה ונמתחה ובכל יום שעבר ואני יושבת מול המזנון לסלון הישן מבית סבתא אני חושבת על כך שכבר יכול היה להיות לי מזנון לסלון חדש איכותי ומעוצב.
החלטתי לשים קץ ליסורים שלי ופשוט להחליט. אפילו השיר אנדנדינו עלה בראשי ואמרתי לעצמי שאני פשוט אבחר אחד ודי.
פרשתי לפני את כלל התמונות של מזנון לסלון שהגיעו למקומות הראשונים במיונים הקפדניים שערכתי להם. ועצמתי עיניים לכמה שניות, פתחתי את העיינים והתרכזתי בתמונות, והחלטתי ללכת עם הלב והאינטואיצייה, הצבעתי על מזנון לסלון אחד מתוך המיגוון שמיינתי ואותו הזמנתי כבר באותו היום. איזה אושר ואיזו הקלה. כמה טוב לעשות בחירות מוצלחות בחיים.
