אחריות חברתית
עם התפתחותה של תיאוריית יחסי הגומלין וההבנה כי כל שוק כלכלי חייב לפעול בשיתוף פעולה עם הגורמים הסובבים אותו יותר ויותר חוקים הומצאו על מנת ליישם עקרונות אלו ולהביא לרווחת הציבור והגופים העסקיים בכללותם. בשנים האחרונות ניכר כי יותר ויותר גורמים תקשורתיים ופוליטיים שונים מעניקים חשיבות לנושא האחריות האישית של כל גוף כלכלי בשוק הקפיטליסטי. יחס זה מגיע מאישים חשובים ומוכרים שככל הנראה שמו להם לקדם את מטרות ההגינות הציבורית והאכפתיות כלפי גורמים שונים בסביבה הכלכלית והעסקית.
לאחר שנים רבות בהן עסקים נכוו ונפגעו מהתנהלותם של גורמים יחידניים כגון חברות ותאגידי ענק, מנהלים בעלי עוצמה רבה וגופים החולשים על נתח כלכלי משמעותי – יותר ויותר עולה המודעות לחשיבותה של פיתוח אחריות חברתית. אולם מה היא אותה אחריות חברתית? ניכר כי רבים אינם מבינים את המשמעות העמוקה של המושג וזאת אף על פי שרבים חותרים אליה. הסיבה לערפל הנוצר סביב המושג הינה בשל התחומים הרבים עליהם הוא חולש ובשל המשמעויות השונות שלו.
לאחריות החברתית ישנם כמה אספקטים שונים המתייחסים לאופן הפעילות של ארגונים בשוק הכלכלי ועל אופן היכולת שלהם להתמודד עם איומים כלכליים ועסקיים שונים, כמו גם אלמנטים תחרותיים למיניהם. אחריות חברתית הינה תחום ניהולי המעורב בכל פעולה עסקית למעשה. האחריות החברתית באה לידי ביטוי בכל פעולה ניהולית ופיננסית, עסקית ומדינית, פוליטית ועוד. האחריות החברתית כוללת אינספור תקנים שונים המבוססים על רגולציה ועל תקנים נדרשים ליישום בפעולתם של ארגונים.
בין המושגים הפופולאריים הבאים לידי ביטוי באחריות הניהולית ניתן למנות את האתיקה הניהולית, הממשל הנאות, שמירת כבודו של האדם, דאגה לאיכות הסביבה והגינות בביצוע העסקים השונים. יש רבים המאמינים כי אחריות חברתית עוסקת בפילנתרופיה ותרומה לחברה אולם מעצם הגדרתה הטבעית – המילה אחריות אינה עוסקת בתרומה או בדאגה לאחר אלא בצורך ההכרחי לדאוג לנושא חיוני בתחומים החברתיים השונים. למעשה, אחריות חברתית ניכרת גם בישראל בתחומים רבים.
מנהלי חברות גדולות למשל, התורמים מיליונים אולם בה בעת גוזלים מיליונים ומזהמים את הסביבה – אינם נוהגים באחריות חברתית.
