מתקופת גן החובה יש לנו קבוצה מאוד מגובשת של חברים אשר נפגשים בעיקר בסופי שבוע. מאחר ורובנו אנשים שאוהבים לבשל ובעיקר יש לנו את ההומור הפנימי שלנו ואנחנו לא זקוקים לשום בידור או אירוע חיצוני שייתן לנו מסגרת להיפגש בה. בדרך כלל מה שאנחנו עושים זה כותבים בקבוצת וואטסאפ מה בא לנו לאכול, מיכלי מרכזת רשימה מסודרת של האוכל ויונתן דואג לרכישת המוצרים. כל סוף שבוע אנחנו נפגשים בדירה של מישהו מאיתנו, מבשלים ואוכלים. הרעיון הזה נולד כאשר התגייסנו לצבא.
אנחנו קבוצה של שישה חברים ממש טובים: שלושה בנים ושלוש בנות. כל עוד היינו בתיכון היינו נפגשים כל יום בבית הספר ואחרי הצהריים היה לכל אחד חוגים ומחויבויות משלו. ברגע שהתגייסנו לא התראינו כלל במהלך השבוע ולכן סופי השבוע שלנו היו זמן קודש של מפגשים אחד עם השני. בהתחלה היינו יוצאים למסיבות אבל מהר מאוד הבנו שאנחנו מגיעים כל כך עייפים מהצבא שאנחנו מעדיפים לבלות אחד עם השנייה במקום שיהיה לנו נעים וכיף ולהתפנק עם אוכל טעים. יתרה מכך, בגלל שהרעיון הזה נולד כשכולנו היינו בשירות חובה ולא הרווחנו יותר מדיי הבנו שדווקא להישאר בבית ולבשל במטבח בבית יהיה הבילוי האולטימטיבי עבורנו. כך אין בעיה של שתיית אלכוהול ונהיגה עייפים, אפשר לאכול מה שמתחשק וגם ככה היינו בני בית אחד אצל השנייה פשוט היינו עושים מסיבות פיג'מות.
המטבח הפך להיות המקום האטרקטיבי ביותר בבית של כל אחד מאיתנו. ברגע שאחד הבתים היה נבחר כבית התורן לסוף שבוע המתקרב, המטבח הופך ליעד הנחשק של כל האחים של אותו מארח. עצם זה שמתרכזים חמישה אנשים, כל אחד עם הסיפורים שלו מהשבוע שחלף והרבה נקודות מצחיקות שמרעידות את כל הבית בצחוק הרועם שלנו. המטבח הופך בן רגע להיות המעוז של כל המשפחה וכולם רוצים לבוא לשמוע את הסיפורים שלנו ולהשתתף בחגיגה. חשבתי על זה שמדהים איך הפכנו מקום פונקציונאלי כמו מטבח לנקודת מפגש מוצלחת של החברים בסופי שבוע.
