אחותי רצתה ללמוד בחוץ לארץ מאז שאני זוכרת אותה. היא אמרה שאחרי תקופה ארוכה בארץ ואחרי השירות הצבאי היא הרגישה שכל שהיא רוצה זה חוויה תרבותית אחרת ולהכיר מקומות חדשים ואנשים חדשים. מכיוון שהיא מאוד מפונקת היא לא רצתה לטייל בהודו או בדרום אמריקה. אחותי לא יכולה לסיים את היום בלי מקלחת חמה ושונאת לישון מחוץ למיטה שלה. טראקים מעולם לא היו בשבילה ותמיד העדיפה את סטודיו הריקוד על פני שיטוטים בחוץ. כחודשיים אחרי שהיא השתחררה היא נכנסה אליי לחדר יום בהיר אחד ופשוט אמרה: "פאריז. אני הולכת ללמוד בפאריז". התרוממתי מהמיטה והנחתי את הספר שקראתי בצד והסתכלתי עליה. שאלתי: "פאריז?" והיא ענתה שכן.
היא התקבלה לאחת האוניברסיטאות הטובות בעולם אשר נמצאת בפאריז. היא בכלל לא סיפרה לנו שהיא מתכוונת ללמוד שם. ישר מוחי הקודח התחיל לחשוב איזו מתנה אני אקנה לה. הושבתי את אימי לשיחה אחרי שאחותי בישרה לה את החדשות הנהדרות ואימי ישר אמרה לי שהיא מתכוונת לקנות לאחותי מחשב נייד חדש וקל במיוחד. לאחותי יש תמיד כאבי גב מלסחוב יותר מדיי דברים ומאחר והיא מתכוונת ללמוד בחוץ לארץ אימי החליטה שלפחות המחשב הנייד שלה יהיה קל. אז היה לי ברור.
אם אמא שלי קונה לה מחשב נייד כמובן שאני חייבת לקנות לה תיק גב. תיק גב ישרת אותה בכמה מובנים: גם ללימודים, גם בערב (תיק גב חזר מאוד לאופנה והולכים איתו כל הזמן) וגם כך היא תרגיש שאנחנו כל הזמן קרובים אליה: יושבים לה על הגב. חיפשתי חנות שיש בה תיק גב מגניב ומצאתי אחת בקניון. התלבטתי בין תיק גב אדום לבין תיק גב סגול. ניסיתי לחשוב איזה צבע ידבר אליה יותר. בסופו של דבר לקחתי את התיק גב בצבע אדום ארגמן. היה נראה לי שהוא שמח יותר ויתאים למצב רוח שלה יותר. הוא היה בנוי נהדר. גם מקום תמיכה לגב, גם הרבה כיסים לאוכל, עטים ושאר קשקושים, והכי חשוב: מקום למחשב הנייד.
