יחסי עובד מעביד אינם מובנים תמיד. לעיתים נותני השירות בטוחים שהם קבלני משנה אשר
לא מגיע להם את זכויות העובד, ואילו מעבידים רבים מעדיפים לקחת קבלני משנה על מנת
לחסוך בכסף והוצאות שונות כמו פיצויי פיטורין בסוף תקופת העסקה. כאשר נתקל העובד
בבעיה עם מעסיקו אשר לא מוכן לשלם משכורת או פיצויי פיטורין יכול העובד לתבוע את
המעסיק בבית הדין לעבודה. ברוב המקרים צודק העובד והמעביד צריך לשלם לו כסף.
מי קובע בנושא יחסי עובד מעביד?
הקובע בנושא יחסי עובד מעביד הוא בית הדין לעבודה אשר לו סניפים ברחבי הארץ. בית
הדין לעבודה הוא הגורם המוסמך לקבוע בשאלת יחסי עובד מעביד. ע"פ חוק והפסיקה אשר
נקבעו במשך שנים בפסקי דין שונים ניתן להחליט בסוגיית יחסי עובד מעביד. מה שחשוב
הוא האם בין העובד והמעביד התקיימה מערכת יחסים אשר מבוססת על חוקי יחסי מעביד.
במידה ולא התקיימה מערכת יחסי עובד מעביד, רשאי בית המשפט לקבוע עונש למעביד
עצמו אשר לרוב הוא קנס כספי.
מהם הקריטריונים למדידת יחסי עובד מעביד?
על מנת לבדוק האם התקיימה מערכת של יחסי עובד מעביד, בית הדין לעבודה ובית
המשפט גיבשו כמה מבחנים אשר בודקים את מערכת היחסים בין השניים, על מנת
להגדירם יחסי עובד מעביד. המבחנים הללו כוללים:
מבחן השתלבות- זהו המבחן אשר בודק האם העובד משולב במפעל בדרך חוזית או בדרך
התנהגותית ואיך זה בא לידי ביטוי במהלך העבודה היום יומית. האם היעדרות העובד פוגעת
במהלך העבודה או שניתן להמשיך ולתת שירותים מבלי שנמצא העובד בעבודה.
מבחן השליטה והכפיפות- במבחן זה העובד נתון למרותו ופיקוחו של המעסיק, הוא מקבל
ממנו הוראות כיצד לבצע את עבודתו או וכן מחויב על פי הסכם לציית להוראות המעסיק.
מבחן הקשר האישי- במבחן זה עובד חייב לבצע את עבודתו באופן אישי ואינו חייב רשאי
למצוא מחליף או עוזר.
